גיל ואח' נ' כלמוביל בע"מ

החלטה

בפני בקשה לפיצול סעדים במסגרת תביעה לביטול עסקה לרכישת רכב או החלפת הרכב באחר.

על פי הבקשה, במידה וייקבע כי בנסיבות העניין אין מקום לסעדים המבוקשים בכתב התביעה, יוכל המבקש לתבוע את נזקיו.

הבקשה מוגשת, כמפורט בה, לאחר שבדיון במעמד הצדדים ציינתי כי יש אפשרות שלא יהיה מקום, בנסיבות, לביטול העסקה, והעליתי בפני הצדדים אפשרות להגיע להסדר פשרה כספי בלבד (ללא השבת הרכב או החלפתו). בעקבות הודיעה המבקשת כי תשקול תיקון של כתב התביעה וניתנה החלטתי כי במידה והיא רוצה לעשות כן עליה להגיש בקשה מתאימה.

המבקשת לא הגישה בקשה לתיקון כתב תביעה ותחת זאת הגישה בקשה לפיצול סעדים.

עיקר טענתה של המשיבה הוא כי אין מקום להטריד אותה פעמיים בגין אותה עילה.

בתשובתה טוענת המבקשת כי בבואה להכין כתב תביעה מתוקן הגיעה למבוי סתום מאחר ועד כה לא ניתן להעריך ולכמת את הנזקים שנגרמו לה שכן הרכב מבקר חדשות לבקרים במוסכים. לטענתה, מוגשת הבקשה לפיצול סעדים מטעמי זהירות בלבד שכן הנזק, למעשה לא התגבש.

תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בגין עילת התובענה. תקנה 45 לתקנות קובעת כי תובע שלא תבע את כל הסעדים שהוא זכאי להם בשל עילה אחת, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבע אותו אלא אם כן קיבל רשות בית המשפט לכך.

הטעם לכך הוא שאין להטריד את הנתבע ובתי המשפט בתביעות שונות בגין עילה אחת.

ככל שהמבקש עתיד להגיש תביעה בגין עילות שלא התגבשו עד למועד הגשת התביעה שבפני, אין הוא זקוק לשם כך לרשות לפיצול סעדים, ואין מקום ליתן לו זאת "למעלה מן הצורך" ו"ליתר ביטחון".

מנגד, ככל שמדובר בעילה שהיתה קיימת בעת הגשת התביעה, הרי שהכלל הוא שכל הסעדים שהתובע זכאי להם מאותה עילה ידונו יחד, אלא אם יש טעם המצדיק סטייה מכלל זה והפרדת הדיון.

אכן, יש מקרים בהם יש טעם למתן רשות לפצל סעדים כגון בעל נכס מקרקעין התובע תביעת פינוי, שלאחריה הוא עשוי לתבוע דמי שכירות חוזיים או ראויים. במקרה כזה ראוי שהדיון בתביעת הפינוי יעשה בדחיפות, הדיון בשיעור הפיצוי המגיע לתובע (אם מגיע) יסרבל את הדיון, ואפשר שלאחר שיפונה הנכס יחליט בעל הנכס להסתפק בכך ולא יתבע פיצוי. לא כך בעניינינו. כאן מבוקשת למעשה רשות לנהל את התובענה פעמיים. בתחילה יעתור המבקש לביטול העסקה והשבת כספו (ולחילופין החלפת הרכב), ואם לא יעלה הדבר בידו יגיש תביעה על הפיצוי המגיע לו תוך קיום העסקה. לכך אין כל הצדקה.

אשר על כן, נדחית הבקשה.

המבקש ישלם הוצאות הבקשה ללא קשר לתוצאות התובענה בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תש"ע, 16 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: